הצ'אקרה השנייה עוסקת באנרגיה של העצמי והיא כוללת בתוכה את המורשת הבין דורית. באיזור זה אצור כוח החיים, האנרגיה הויטלית וגם התמיכה הראשונית שאדם קיבל להיות הוא עצמו. מבחינת גילאים היא עשויה לאצור בתוכה את גיל הספרציה הראשון – גיל שנתיים שלוש. הוויטליות ואיתה הידיעה שיש לי זכות להיות אני ייחודי בעולם, להיות בעל גבול תחום וחיוניות שאינה נלקחת ממני בעקבות מפגש עם האחר. זה הוא המצב האופטימלי שלה. אנרגיה זו היא השורש לאנרגיה הגברית והנשית בתוכנו ובצורה מופשטת ביותר לאיכות הקווית והמעגלית. שתי האיכויות קיימות אצל כל אדם באיזון אחר, אפשר לראות אותם כיוצרות את התבנית האישית של מי אנחנו ואפשר גם לראות את מערכת היחסים בניהם כמקבילה למערכת היחסים עם ה"אחר".
