על הפילוסופיה שמאחורי השיטה

שיטה פשוטה עם פילוסופיה עמוקה

בין הגוף למוח ישנם קשרים הדדיים. לתאי הגוף יש חשיבה משל עצמם ובכל תא אצור רגש. חשיבה של תא היא זכרון חוויתי. רגש של תא הינו תגובה לסביבה. תחושה הינה גורם מתווך בין המוח לגוף. תחושה משפיעה על יכולת המוח לקלוט ויכולתו לבצע פעולות קוגנטיביות רבות. תחושה היא האופן בו הגוף חושב או מבטא את מחשבותיו. בהצגת גירוי לראשונה נוצרת תחושה כלשהי. בהצגה שנייה של הגירוי במקביל לכך שהמוח מזהה משהו מוכר גם הגוף החושב מזהה משהו מוכר וחוזר על התחושות הקודמות שהתקבעו בפעם הראשונה. שחזור התחושה הראשונית יכול להיות בעל השפעה שלילית או חיובית, בהתאם למה שנלמד בפעם הראשונה. בכל תא אצורים רגש, תחושה וזכרון.

לקבוצה של תאים החוברת יחד לכדי איבר יש "זהות". לצורך העניין נקרא לזהות זו "אני" בכל אדם יש "אניים" רבים. "...האדם איננו אחד, אין לנו "אני" אחד וקבוע, אלא הרבה מאד "אני", האדם הוא בעצם הרבה מאד "אני". רגע אחד האדם הוא אני אחד, ברגע השני האדם הוא אני שני וברגע אחר האדם הוא אני שלישי, וכך ללא קץ... ... המשגה הגדול ביותר, הוא לחשוב שאדם הוא תמיד אותו אדם. אדם לעולם איננו אחד. הוא משתנה בלי הרף. לעתים רחוקות נשאר אותו אדם, אפילו למשך חצי שעה." מתוך: החיפוש אחר המופלא / אוספנסקי, עמ' 63.

"...לכל חלק בגופו של האדם יש התמחות משלו, תפקיד משלו, יעוד משלו. לכל חלק בגוף האדם נמצאת היכולת לחשוב את עצמו, ולדעת את ייעודו. מכאן, שמכלול היעודים של אברי הגוף כולם, הוא היעוד של האדם. האדם הוא האחדות של כל מרכיביו, כי האדם הוא גופו השלם". אירית רושין, שמאל ימין ומה שבניהם, עמוד 4.

מערכת היחסים בין אותם "אניים" משפיעה על מערכות היחסים עם אנשים בסביבה ועל התפקוד בתחומי חיים שונים. אני יציב וקוהרנטי מאפשר יכולת הכלה, התמודדות עם משברים, שליטה בשינוי דפוסים ושחרור חרדות והתנהגויות אוטומטיות.