צ'אקרה זו כוללת את הקשר בין הנשמה לנשמה הקולקטיבית. חיבור אליה מאפשר נקודת מבט חומלת על המאורעות הפנימיים והחיצוניים, חמלה שאין בה רחמים אלא רק צפייה לא מתערבת, נייטרלית, ביחד עם הידיעה המדוייקת של המקום של האדם בעולם. המקום של האדם בעולם הוא שיקלול בין מקומו הצנוע כנקודה קטנטנה ביקום לבין הידיעה כי הוא לא רק חלק ממעשה הבריאה אלא בורא בעצמו. שתי תפיסות אלו כשיש בניהן איזון הם האמירה "גם אני אלוהים".

המציאות הינה שיקוף של האני, כל חלקי האני משתקפים במציאות: המודעים והלא מודעים. הדרך לשנות את המציאות היא על ידי פניה אל השקף עצמו זאת אומרת באמצעות עבודה פנימה. יצירת מציאות היא קודם כל שינוי התפיסה מתפיסה על פיה אדם מופעל וכל התנהלותו היא על-פי אילוצים לתפיסה על-פיה הוא הבורא של המציאות והתבוננות במציאות הקיימת כזו אשר הוא בחר עבור עצמו.

המילה בחירה היא מילה בעייתית כי משמעותה שונה באנרגיה החדשה מבאנרגיה הישנה. בחירה באנרגיה הישנה היא ברירה בין שתי אפשרויות הקיימות בחוץ, ברוב המקרים היינו מנסים לקבל כמה שיותר מידע מפורט והבטחות לגבי האפשרויות השונות.

באנרגיה החדשה אופן הבחירה שונה. עכשיו אנחנו חווים את הפנימיות ובוראים את האיכות הרצויה וממתינים לראות מה מתגלם. עדיין ישנו שימוש בחשיבה כבוררת מבין הדברים, עדיין יש מקום שנבחן את מה שמגיע, אולי הוא בא רק בכדי להבהיר את הפנימיות שלנו, רק בכדי שנבדוק אותו?

המציאות החיצונית הינה שקף של המציאות הפנימית כך שניתן לשנות אותה באמצעות פניה אל השקף. השקף יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות. אני מסתכלת בשקף על ידי הקשבה לגוף וכך גם מוצאת את הדרכים לשינוי.

יצירת המציאות אינה נובעת משליטה בפנימיות כמו שליטה במחשבות ששייכת לאנרגיה הישנה, היא גם אינה באה מתוך זיהוי דבר אחד שאנחנו והחלטה להיות משהו אחר. לא. אלו הן דרכים ישנות אשר אינן מובילות להתרחבות והן מוגבלות ביכולת ליצור ולברוא.

באנרגיה החדשה הפנימיות מתרחבת - מתוך הקשבה לקיים אנחנו נותנים מקום להכל להתקיים בתוכנו ואנחנו מקשיבים לקיים ברבדים של המחשבה, הרגש ותחושות הגוף.

האני אינו הופך להיות מישהו אחר ממה שהיה, אלא הוא מתרחב ומכיל הן את הפן איתו היינו מזוהים והן את ההיפוך – זה נקרא נשיאת ההפכים.

ככל שאנו מזוהים עם חלקים פנימיים רבים יותר כך אנו משתחררים מהתבוננות צרה על עצמנו כאישיות מצומצמת בעלת תכונות מוגדרות. אנו מפתחים את היכולת להזדהות עם אותו חלק בנו שהוא לא זה ולא זה והוא החלק שניתן להגדירו כאני הגבוה או הנשמה.

החיבור לאני הגבוה ושחרור ההיצמדות מחלקי האישיות יוצר דילול או מרווח בין התאים זהו למעשה תהליך העלאת התדר בו אנו הופכים קלים יותר ומחוברים יותר לנשמה ופחות לסביבה החיצונית.

באנרגיה הישנה או למעשה בעולם כפי שאנו מכירים אותו אותם החלקים שאיתם לא היינו מזוהים השתקפו אצל אחרים, בחברה הפרטים היו צפופים ומחוברים האחד לשני כמו בשרשרת – לצורך הענין: רגל ימין שלי אצל אדם אחד הגב אצל אחר ואני מהווה את הצוואר בשביל שלישי.

"המקום שבורא מציאות באנרגיה החדשה נוצר מתוך ההיבדלות של האני האישיותי מהסביבה החיצונית והאיחוד של הנשמה עם התודעה הקולקטיבית.

כיום יש כבר מאסה קריטית של אנשים אשר מתכנסים בתוך עצמם ואחראיים לגורלם ולכן התהליך הוא יותר מהיר"... "הורדת הצעיף היא ביטוי המתייחס לשני מובנים: האחד - הצעיף הפנימי שבין המודע ללא מודע אשר מתוך התהליך הופך דק יותר ויותר והמקביל לו - הצעיף החיצוני הנמצא בין אלו אשר חיים במציאות הפיזית לבין מי שהווה במציאויות אחרות".

יצירת מציאות

https://www.youtube.com/watch?v=jLJOgAEdfgo