התבוננות - זיהוי דפוסים ושבירתם - פיתוח הצופה הפנימי מאפשר לזהות את המקום בו אנו נמצאים כרגע – איזה חלק בנו רוצה להתפתח ומה היא התפתחות בשביל אותו חלק. זיהוי המקום בו אנו נמצאים הוא זיהוי ההווה בצורה מדוייקת ולשם כך נדרשת הבנה של העבר והסתכלות על העתיד. הבנת ההווה היא גם איזון בין הראייה הפנימית לראייה החיצונית. לכן העבודה על צ'אקרה זו מתאימה לפעמים בהם אנו נעים במעגלים, וחוזרים שוב ושוב על אותו הדפוס. עצם ההתבוננות והנוכחות הפנימית יוצרת שינוי אדיר.

הפנים:

באופן כללי קשורות לאגן בקשר של שיקוף ותנועה. הפתחים למעלה מחוברים לפתחים למטה כפי שניתן לחוש בתרגילי פאולה. האפשרות לחוש בקשר הזה ולחיבור בתנועה הוא חשוב כי הפנים קשורות לצ'אקרה השישית משמע ליכולת להבין ולקבל את הדרך הייחודית ואילו איברי האגן הם אלו שנוטים לתגובה האוטומטית ועל פי הדפוסים כך שבשביל להתעלות מעל התגובה הרגשית המיידית מבלי לאבד את היכולת לחוש בה אנו צריכים לאפשר את הקשר פנים אגן.

תרגיל: מימיקה של הפנים עד כדאי יציאה משליטה

התרגיל מאפשר שחרור ממסכות, פתיחת מנגנוני הגנה, שחרור חסימות במערכת העיכול, הנעה פנימית, חיבור לצ'אקרה השנייה.

שיווי משקל: 

מרכז, מרכוז, בטראומות יש נטייה לאבד את המרכז – סחרחורות התעלפויות יציאה מהגוף. כל אלו הם ביטויים של צורך בנתק מהמציאות. ככל שהצ'אקרה השישית מאוזנת יש אפשרות "לראות" מבלי להתנתק. למי שיש נטייה לסחרחורות רצוי לפני כל עבודה אחרת לחזק את הצ'אקרה התחתונה.

העיניים: 

יכולת ראיה, התבוננות פנימית וחיצונית, זיהוי תבניות חוזרות. יש אפשרות גם לעבודה על כל עין בנפרד עבודה שיוצרת הפרדה והבחנה בין הראיה הסובייקטיבית לאובייקטיבית - מאפשרת לראות את עצמך בעיני אחרים. ומחדדת ראייה באופן כללי.

העבודה באזור זה מתאימה לאנשים שמרוב שיפוט שוכחים לראות באמת ולקחת אחריות על מה שהם רואים.

תרגיל: עבודה על גלגול העיניים אחורה לשיטוט בגוף.

האף:

האף נסתם פעמים רבות כשמבינים משהו אבל לא רוצים להבין אותו, הוא מתקשר למוח הלימבי ולכל המידע האינסטינקטואלי והאינטואיטיבי. הצטננות כרונית לפעמים לאנשים שחוששים מיכולת הראיה שלהם עצמם, מנסים להיות שטחיים – "לא לדעת".

האף מתקשר גם לסוגרים של שלפוחית השתן, לריאות, עבודת כיווץ ושחרור של האף מעוררת גם את העיניים. עבודה על האף טובה לבריחת שתן. (קשר של סוגרים)

בעבודה על כל הפנים לבחון אם יש תנועה באף.

קפלאבסי מהיוגה

פותחת במצבים של הכרה מעורפלת, מחדדת את היכולת לזהות וגם את ההסכמה לזהות. התרגיל קשור גם לשלפוחית השתן והסוגרים ומתאים כשיש פחדים שאנחנו לא מזהים אותם (חוויה של פחד בלי הסבר).

 

השפתיים: 

השפתיים מתארות את הפתח שבגבול בינינו לבין הסביבה כמו שער בחומה. הן מהוות מסננת למה שיוצא החוצה מתוכנו. במערכות יחסים איתם נמצא פעמים רבות קשר לערך העצמי של אדם ולמה שהוא חושב על עצמו. מתחים ורגשות שליליים מצטברים ונראים בהחזקת השפתיים.

הפה בהקשר של זהות והפרדות פנימיות וחיצוניות תואר רבות בהקשר של קו החיים קו השכל והחיבור בניהם.

הלשון:

עמוקה יותר מהשפתיים ומתארת שלוחה של הפנים. למרות שהיא מביאה לידי ביטוי את הפנימיות ניתן לבחון בתרגיל מודעות לתחושות האם היא מחוברת ללב או למוח. המערכות יחסים בין איברי גוף אפשר להתכוונן ללשון בעקבות מילים כמו "שלוח רסן" - חלק שלא ניתן לשליטה עושה מה שבא לו. לפעמים אנשים משליחים עליה מערכת יחסים עם אחד האחים.

תרגיל: מערכת יחסים עם הלשון.

ראש:

התייחסות מנטאלית מוגברת.

מערכת יחסים בין הראש לגוף - הראש נחווה כ"האני" אבל במערכת יחסים בין הראש לאיברים אחרים נוכל לשמוע פעמים רבות את הראש כדמות אחרת בתוכנו – למשל הורה ביקורתי. הוא מייצג הפנמה של ה"קול ההורי".

הראש הינו גם "המנהל" ה"מחליט" והקובע זה אשר נוהג את החיים. פעמים רבות ייוצג בחלומות כהנהג.

כאבי ראש למיניהם יכולים להיות קשורים לתחושה של איבוד בחירה, או כאשר יש עומס על הרמה המנטלית – מחשבות רבות, התלבטויות קשות מלהכיל וכדומה.

כאב הראש אינו מאפשר חשיבה או הבנה ולפעמים נובע מהרצון להתעלם מהבנה או ידע כלשהם.

תרגיל מערכת יחסים בין הראש לגוף